בית המשפט לענייני משפחה, קריית גת
בקשת פסלות שופט בהליך משפחה
הבקשה נדחתה, המבקש חויב בהוצאות
בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת קבע כי טענות המבקש לפסלות שופט חסרות כל ראיה אובייקטיבית ומהוות תחושה סובייקטיבית בלבד. הבקשה נדחתה והמבקש חויב ב-3,500 ₪ הוצאות לאוצר המדינה.
רקע: סכסוך ירושה ובקשת הפסלות
הליך זה נסב סביב תביעה בענייני ירושה בין אחים (תמ"ש 44935-01-21), שנפתח לפני כשש שנים בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת. בשלב מסוים, עם שובו של השופט אריאל ממן לטפל בתיק לאחר העברות שונות, הגיש המבקש בקשה לפסלות שופט.
הבקשה כללה טענות חמורות: קשר אישי פסול בין השופט לשופטים אחרים, ניגוד עניינים, "ננעלות" של דעת השופט, ניהול ההליך באופן מגמתי לטובת הצד שכנגד, ועוד. המבקש ציין לא פחות מארבעה שופטים, שניים מבית משפט זה ושניים מבית המשפט המחוזי, כמי שפועלים תוך שיתוף פעולה נגד אינטרסיו.
המבחן המשפטי: מהו חשש ממשי למשוא פנים?
בית המשפט הציב את אבן הבוחן: סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, קובע כי השאלה הנבחנת היא האם "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
בית המשפט הדגיש כי המבחן הוא אובייקטיבי בלבד. לא די בתחושה סובייקטיבית של בעל הדין, ורק אם ניתן להתרשם מהנסיבות החיצוניות שקיימת אפשרות, קרובה לוודאי, שנבצר מהשופט לשפוט באובייקטיביות הדרושה, תתקיים עילה לפסלות.
דחיית טענת הקשרים האישיים בין שופטים
המבקש טען כי בין השופט הדן לבין שופטים אחרים בערכאות שונות מתקיימים קשרים אישיים פסולים, שמונעים ניהול הליך הוגן. בית המשפט דחה טענות אלה בשתי ידיים.
בית המשפט קבע כי אין בין המותב לשופטים אחרים קשרים אישיים המונעים בירור ההליך בנפש חפצה, וכי בעבודה משותפת של שופטים בערכאה מסוימת אין כדי ללמד על עניין אישי כלשהו להליך.
החלטות דיוניות אינן עילת פסלות
חלק ניכר מטענות המבקש נסמך על החלטות שיפוטיות שניתנו במהלך ניהול ההליך, ובעיקר על החלטה להשהות את ההליך עד להכרעה בתיק קשור, ועל קביעת קדם משפט נוסף. בית המשפט עמד על הכלל המגביל:
כבר נקבע בפסיקת בית המשפט העליון (ע"א 6257/15 פלוני נ' פלונית) כי "אין בחוסר שביעות הרצון מהתנהלות בית המשפט ומהחלטותיו כדי להקים עילת פסלות". הדרך להשיג על החלטות שיפוטיות היא בהליכי ערעור, ולא בבקשת פסלות.
הוצאות לאוצר המדינה: הוקעת השימוש לרעה בהליך
נוכח חומרת הטענות שנטענו ללא כל ראיה, תוך הכפשת שמם של שופטים בכירים, בחר בית המשפט להוקיע את התנהלות המבקש. בית המשפט ציטט את נשיא בית המשפט העליון, השופט י. עמית, מהחלטה מיום 10.3.2026:
כמו כן צוטטה הקביעה מהחלטה קודמת של הנשיא עמית (15.1.2026): "שופט בית המשפט לענייני משפחה חשוף יותר משופטים אחרים לבקשות פסלות ולתלונות, כאשר הנתונים מלמדים כי אותן בקשות ותלונות נמצאות ברובן המכריע כבלתי-מוצדקות."
מסקנת בית המשפט
בית המשפט קבע כי לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט ולא קיימת כל עילה אובייקטיבית לפסלות. דעת בית המשפט נותרת פתוחה לשמיעת טענות הצדדים ולהכרעה על יסוד הדין, הראיות וניתוח הסוגיות.
ההחלטה ניתנה ביום 15 ביולי 2026 על ידי השופט אריאל ממן, בית המשפט לענייני משפחה, קריית גת (תמ"ש 44935-01-21, בקשה 31). ערעור שהוגש על ההחלטה נמחק בהחלטת רשמת בית המשפט העליון מיום 14.7.2026 (עפ"ס 9019-06-26).
שאלות נפוצות: פסלות שופט בדיני משפחה
מהו המבחן לפסלות שופט?
האם חוסר שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות מקים עילת פסלות?
האם עבודה משותפת של שופטים מהווה עילת פסלות?
מה קרה בתמ"ש 44935-01-21?
מתי ניתנה ההחלטה ומי שפט?
מה ניתן לעשות כשסבורים כי שופט אינו אובייקטיבי?
שאלות בנושא הליכי משפחה ופסלות שופט?
משרד עו"ד אופיר יצחקי, דיני משפחה, גירושין ורכוש.
לתיאום ייעוץ: 052-852-8585

