פסק הדין: תמ"ש 39158-10-22, בית משפט לענייני משפחה נוף הגליל-נצרת
בפני: כב' השופט עמי זנאטי
ניתן: 2 באוקטובר 2026
עניין: בקשה לשימוש בזרעו של בן שנפטר ממחלת סרטן בגיל 20, לצורך הפריית אישה שהיא בת זוגה של אישה אחרת, ואינה בת דתו של המנוח
המסקנה בקצרהבית המשפט דחה את הבקשה. הסעד המבוקש היה יוצר "הורות משולשת" שאינה מוכרת בדין הישראלי, ובנוסף האם המיועדת אינה בת דתו של המנוח ומקיימת חיי זוגיות עם אישה אחרת. שני המכשולים, בנפרד ובצוותא, מנעו את קבלת הבקשה.
2021שנת פטירת הבן
3 מכשוליםעצמאיים לדחייה
אסורההורות משולשת
חקיקהעדיין על שולחן הכנסת
המקרה: הורים שכולים, בקשה חריגה
בן שנפטר ממחלת סרטן בגיל 20, לאחר שהפקיד מראש את זרעו בשני בתי חולים, הותיר מסמך מפורש: הוריו הם שיחליטו מה ייעשה בזרעו. הוריו, מהעדה הנוצרית, מצאו בפלונית, יהודייה ואם לארבעה ילדים בזוגיות עם אישה אחרת, את האדם הנכון לשאת את ילדו.
הבקשה הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת. בין 2022 ל-2026 התנהל הליך ממושך, שכלל תסקיר רווחה, הסכמי הורות מתוקנים, ופגישות עם גורמי פרקליטות.
השאלה המשפטית: האם ניתן לאשר שימוש בזרע נפטר לטובת אישה שאינה בת דתו, שחיה בזוגיות עם אישה אחרת שתגדל את הילד בפועל ללא מעמד משפטי, כאשר התוצאה תיצור שלוש דמויות הוריות?
מהי "הורות משולשת" וכיצד מוגדרת בפסיקה?
בית המשפט אימץ את ההגדרה שנקבעה בדנ"א 1297/20 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה:
"מונח זה מתייחס למצב שבו לילד שלושה הורים, דהיינו שלוש דמויות שמתייחסות אליו ואל עצמן בתור ההורים שלו, או כשלוש דמויות שלהן זכויות וחובות כלפיו."
דנ"א 1297/20 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (25.7.2022)
במקרה שלפנינו: הילד שיוולד יהיה בנה הביולוגי של פלונית ובנו של המנוח. אלמונית, בת זוגה של פלונית, תגדל אותו מדי יום כהורה לכל דבר, אך ללא כל מעמד משפטי. שני הורים כתובים, אחד מת, ואחד חי שגדל בפועל ולא נרשם.
הכלל: הורות משולשת אינה מוכרת בשיטת המשפט הישראלית. הפסיקה חזרה על כך עשרות פעמים, לרבות בפסקי דין עדכניים. גם בחקיקה הקיימת ובהצעות החוק הממתינות, אין כל הכרה בהורות משולשת.
הורות בישראל: ארבעה אדנים מוכרים
השופט זנאטי סקר את הגדרת "הורה" בדין הישראלי, תוך אימוץ מסגרת ארבעת האדנים שנקבעה בבע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה:
זיקה גנטיתהורות ביולוגית על בסיס קשר גנטי בין הורה לילד. הבסיס המסורתי והוותיק ביותר.
זיקה פיזיולוגיתהורות על בסיס נשיאת ההריון והלידה. רלוונטי במיוחד להליכי פונדקאות.
אימוץהורות מכוח הליך משפטי מוסדר בחוק, הכולל ניתוק מוחלט של הזיקה ההורית הקודמת.
זיקה לזיקההכרה בהורות מכוח קשר זוגיות עם ההורה הביולוגי. האדן החדש יחסית בפסיקה.
בכל ארבעת המסלולים, המשותף הוא שהמדינה לא מכירה בו-זמנית ביותר משני הורים לאותו ילד.
מדוע ההסכם המתוקן לא עזר?
התובעים ניסו לפתור את בעיית ההורות המשולשת בכלי חוזי: בהסכם ההורות המתוקן שנחתם בנובמבר 2024, הובהר שאלמונית לא תהא אפוטרופוסית, לא תוגש על ידה כל תביעה להורות, והיא תשמש רק כ"אם פסיכולוגית".
ההבחנה המרכזית: בית המשפט מבדיל בין מצב קיים ומוגמר שאליו הוא נדרש ממקום של כורח, לבין מתן הכשר מראש למצב פוטנציאלי. כאשר מדובר ביצירת הורות חדשה שטרם קרמה עור וגידים, על המחוקק להסדיר ואין לבית המשפט ליצור תקדים.
שינוי הדת: מכשול עצמאי שני
האם המיועדת, פלונית, יהודייה, ואילו המנוח וזרעו, נוצרי. המחוקק הישראלי קבע במספר הוראות חוק מפורשות את עניין אחדות הדת:
חוק אימוץ ילדים, סעיף 5"אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ." הוראה בסיסית בדיני ההורות בישראל.
חוק הפונדקאותהאם הנושאת צריכה להיות בת דתה של האם המיועדת, עם חריגים מוגדרים בלבד.
הצעת חוק שימוש בזרע נפטרבשני הנוסחים (2023 ו-2025) נקבע שהאם המיועדת חייבת להיות בת דתו של הנפטר.
עמדת בית המשפטאין מדובר בהפליה. אלא בדין הישראלי המוגבל בכלים לניהול מציאות רב-דתית.
המסקנה: גם אילו לא הייתה בעיית ההורות המשולשת, שאלת הדת לבדה מנעה את קבלת הבקשה. שני המכשולים מצטרפים ומחזקים זה את זה.
מכשול 1הורות משולשת
מכשול 2שוני דת
מכשול 3זוגיות קיימת
תוצאהנדחה
מה הלאה: עקרונות מנחים לכל הליך עתידי
פסק הדין אינו שלילי לגמרי. בית המשפט הבהיר שאין מחלוקת על עצם הזכות להשתמש בזרע המנוח בנסיבות מתאימות. השאלה היא הנסיבות. ניתן להסיק מספר עקרונות:
זהות דתהאם המיועדת צריכה להיות בת דתו של הנפטר, הן לפי הדין הקיים והן לפי הצעות החוק.
מצב אישיהצעות החוק מגבילות את הסעד לאישה שאינה נשואה ואינה ידועה בציבור של אחר.
ניתוק זיקותיש לוודא שאין יצירת הורות משולשת, גם לא בפועל, גם אם לא בנייר.
תפקיד המחוקקביצירת הורות חדשה לחלוטין, תפקיד המחוקק לקבוע את הכלים ולא בית המשפט.
השופט זנאטי חתם את פסק הדין באיחול אישי נוגע ללב לתובעים, שיצליחו למצוא "מוקדם ככל שניתן, מועמדת ראויה" שתאפשר להם לזכות בנכד מזרעו של בנם שנפטר.
שאלות נפוצות
האם ישראל מכירה בהורות משולשת בכלל?
לא. הפסיקה הישראלית שבה וחזרה על כך עשרות פעמים: אין מקום לשלוש דמויות בעלות זכויות וחובות הוריות כלפי אותו ילד. גם חקיקה קיימת וגם הצעות חוק אינן מכירות בכך.
מה ההבדל בין "אם פסיכולוגית" ל"הורה משפטי"?
אם פסיכולוגית היא מי שמגדלת ילד מבחינה רגשית ומעשית, ללא מעמד משפטי. אין לה זכויות אפוטרופסות, ולא ניתן לרשמה כאפוטרופוסית כאשר לילד יש שני הורים ידועים. הסכמים אינם יכולים לייצר מעמד שהחוק אינו מאפשר.
מה קורה אם האם המיועדת אינה בת דתו של הנפטר?
על פי פסק הדין ועל פי הצעות החוק הקיימות, זהו מכשול עצמאי המונע את אישור הבקשה. הדין הישראלי בתחומי אימוץ ופונדקאות מחיל דרישות מפורשות של זהות דת, ואותה גישה מאומצת לגבי שימוש בזרע נפטר.
האם הסכם הורות בין הצדדים יכול לפתור את הבעיה?
לא כאשר הבעיה היא יצירה מראש של מצב הסותר את הדין. הסכם יכול לסדר זכויות וחובות בתוך מסגרת שהחוק מאפשר, אך אינו יכול להכשיר מראש מבנה הורי שאינו מוכר בדין.
מה צריך לקרות כדי שבקשה כזו תוכל להתאפשר?
חקיקה. הצעת חוק "שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה" נמצאת על שולחן הכנסת בנוסח מ-2025, אך טרם נכנסה לתוקף. עד לחקיקה, בית המשפט מוגבל בדין הקיים ובהלכה הפסוקה.
האם יש אפשרות לערער?
ערעור מוגש לבית המשפט המחוזי. מאחר שפסק הדין מתבסס על הוראות דין ברורות ועל הלכה פסוקה של בית המשפט העליון, אפשרויות הערעור מוגבלות אלא אם יוכח כי נפלה טעות משפטית בניתוח.
האמור בפוסט הוא ניתוח וסקירה של פסק דין שניתן לפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. יש לאמת פרטי פסיקה וחוק במאגרים הרשמיים (נבו, תקדין) לפני הסתמכות עליהם.
yizhaki
