תיק 1604704/1 | 26 באוגוסט 2026
ויתרה על הכתובה והתחרטה
הערעור נדחה על הסף
האישה ביקשה לבטל ויתור על כתובתה לאחר סידור הגט, וטענה כי לא הייתה מיוצגת בדיון. בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור שהוגש באיחור, והבהיר כי בקשה לעיון מחדש אינה מתחילה מחדש את מניין הימים להגשת ערעור.
ויתור על כתובה בעת סידור הגט: מה אירע?
בני הזוג נישאו בשנת 2008, ולהם שמונה ילדים קטינים. לאחר הליכים בין הצדדים התקיים ביום 30.4.2026 דיון בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה. האישה לא הייתה מיוצגת בדיון. הבעל ביקש שהדיון בזכאות לכתובה יתקיים לפני סידור הגט, אם האישה תעמוד על תביעתה.
בתחילת הדיון עמדה האישה על זכויותיה בכתובה. בהמשך הודיעה כי היא מוותרת עליה כדי להתגרש לאלתר. בפרוטוקול נרשם כי הצהירה שוב ושוב שהוויתור נעשה בלב שלם, ובית הדין הבהיר לה שעליה לקבל החלטה שקולה. באותו יום ניתן פסק דין לגירושין ולוויתור על הכתובה, והגט סודר.
מדוע ביקשה האישה לבטל את הוויתור?
ביום 13.5.2026 הגישה האישה בקשה לעיון מחדש ולביטול ההחלטה בעניין הכתובה, וביקשה לקיים דיון הוכחות. בית הדין האזורי דחה את הבקשה בהחלטה מיום 17.5.2026. הוא ציין שהוויתור קיבל תוקף של פסק דין, לאחר שהאישה הביעה את רצונה באופן מפורש ולאחר שבית הדין ביקש לוודא כי אינה פועלת בפזיזות.
בערעור לבית הדין הרבני הגדול נטען, בין היתר, כי היעדר ייצוג משפטי בדיון פוגע במשמעות הוויתור. עוד נטען כי יש למנות את הימים להגשת הערעור ממועד ההחלטה המאוחרת בבקשה לעיון מחדש.
הכלל הדיוני: בקשה לעיון מחדש אינה מתחילה מחדש את מניין הימים להגשת ערעור
בית הדין הרבני הגדול, בהחלטת הרב צבי בן יעקב, קבע כי המועד להגשת ערעור נמנה ממועד ההחלטה המקורית מיום 30.4.2026, ולא ממועד דחיית הבקשה לעיון מחדש. בהנמקתו הפנה לבג״ץ 5201/24 ולבג״ץ 250/15, שבהם הוסבר כי בקשה לדון מחדש אינה מאפשרת להתחיל מחדש את מרוץ הזמן לערעור.
הערעור הוגש בפועל ביום 26.8.2026. בית הדין ציין כי גם גם לפי טענת האישה, שלפיה יש למנות את התקופה ממועד ההחלטה המאוחרת, חלף זמן רב מהמותר לפי תקנה קל״ח לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים. לפיכך, הערעור נדחה מטעמי סף.
האם היעדר ייצוג משפטי מבטל ויתור על כתובה?
במקרה הנדון בית הדין הרבני הגדול בחן את פרוטוקול הדיון וקבע שהאישה הציגה את עמדותיה, הבינה את החלופה של בירור הכתובה לפני הגט, והצהירה באופן חוזר על ויתור בלב שלם. עוד הודגש כי בעקבות הוויתור סודר הגט באותו היום, כפי שביקשה.
בית הדין האזורי מתח ביקורת על היעדרותו של עורך הדין שייצג את האישה, אך לא ראה בכך עילה לביטול הוויתור בנסיבות שתוארו. אין להסיק מכך שהיעדר ייצוג אינו רלוונטי בכל מקרה. משקלם של הייצוג המשפטי, נסיבות הוויתור, מידת ההבנה והרצון החופשי תלוי בתשתית העובדתית ובהליך המתאים.
שלושה לקחים מעשיים מההחלטה
מה קבע בית הדין הרבני הגדול בסופו של דבר?
בית הדין דחה את הערעור על הסף מחמת האיחור. הוא הוסיף כי לפי הפרוטוקול האישה ויתרה על כתובתה באופן מפורש ומודע, ולאחר שסודר הגט באותו יום, כפי שביקשה. לפנים משורת הדין לא הוטלו הוצאות.
פרטי ההחלטה: בית הדין הרבני הגדול בירושלים, תיק 1604704/1, פלונית נגד פלוני, החלטת הרב צבי בן יעקב מיום 26.8.2026. ההחלטה מפנה בין היתר לבג״ץ 5201/24 ולבג״ץ 250/15.
למידע נוסף על זכויות בגירושין, הסכמים ומחלוקות בבית הדין הרבני, ניתן לעיין בתכנים המשפטיים בבלוג משרד עו״ד אופיר יצחקי. מאמר זה מתמקד בוויתור על כתובה ובמועדי ערעור, ולא בזכאות הכללית לכתובה.
שאלות נפוצות
האם אפשר להתחרט על ויתור על כתובה לאחר הגט?
האם ויתור על כתובה ללא עורך דין בטל?
האם בקשה לעיון מחדש עוצרת את מניין הימים לערעור?
מה היה מספר ההליך ומתי ניתנה ההחלטה?
האם הוטלו הוצאות על האישה?
שוקלים לוותר על כתובה או להגיש ערעור?
לפני חתימה על ויתור או הגשת בקשה לעיון מחדש, חשוב לבדוק את ההחלטות, הפרוטוקול והמועדים החלים על ההליך.
לתיאום ייעוץ: 052-852-8585

