" תביעה כספית של קבלן לתשלום עבור עבודה שביצע  – ניסיון הרחבת חזית – פסק דין – עורך דין ונוטריון אופיר יצחקי " –    להלן פסק דין בו ייצג עורך ונוטריון אופיר יצחקי. בתי המשפט

בית משפט השלום נתניה	א  015100/01
השופטת הדס עובדיה	תאריך:	08/08/2003

   

בעניין:	אמנון רון
	ע"י ב"כ עוה"ד	יצחקי	תובע
	נגד
	אבי עזרא
	ע"י ב"כ עוה"ד	תשובה	נתבע

     

פסק דין

 

1. התובע הוא בעל עסק לביצוע עבודות אלומיניום. הנתבע ביקש מן התובע הצעת מחיר לביצוע עבודות אלומיניום בשלושה קוטג'ים שבנה כקבלן ביצוע ברחוב שמואל הנציב בנתניה. (להלן: "העבודות")

התובע אמנם העביר לנתבע שלוש הצעות מחיר כמבוקש, אשר סכומן הכולל הוא 154,567 ₪, ביצע את העבודות בקוטג' המערבי, והרכיב "משקופים עיוורים" בקוטג'ים המזרחי והאמצעי. לתובע שולמו סך 24,698 ₪. עובדות אלה למעשה אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים.

2. משחדל הנתבע מלשלם לתובע את יתרת התמורה, תבע אותו ועתר לאכיפת

ההסכם, כך שהנתבע יחוייב לשלם את יתרת התמורה המוסכמת הבלתי משולמת בסך 129,869 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום ההזמנה עד יום התשלום המלא בפועל.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה וטען אך את המפורט להלן:

הנתבע ביקש מן התובע הצעת מחיר לשלושת הקוטג'ים אותם בנה כקבלן ביצוע. הקוטג' המערבי נבנה עבור  שמעון  אשר שילם בפועל לתובע, על פי סיכום בינו לבין שמעון. המדובר בהצעת מחיר בלבד ובשום שלב לא נתן אישורו לתובע ולא סיכם עמו התמורה, ומועד התשלום. התובע ידע כי תנאי לתשלום ולהתקשרות מבחינת הנתבע הוא ביצוע בפועל של העבודה. בנוסף הכחיש הנתבע את כל טענות התובע כנטען בכתב התביעה.

4. לאחר הגשת כתבי הטענות ניהלו הצדדים משא ומתן לסיום המחלוקת  בהסכמה. פרטי המשא ומתן הובאו לידיעתי על ידי באי כח שני הצדדים, כל אחד מנקודת המבט של שולחו. בנוסף נשמעה בענין זה עדות הנתבע. המשא ומתן  התייחס לאפשרות כי התובע ישלים את ביצוע העבודה בקוטג'ים האמצעי והמזרחי, ותמורת העבודה תופקד עד לאחר סיום העבודה בידי עורך דין. המשא ומתן ניכשל עקב מחלוקת בין הצדדים ביחס לזהות עורך הדין, התובע הציע את בא כוחו והנתבע את עו"ד גב' תשובה, שהיא הנאמנה מטעם בעלי הקוטג'ים האמצעי והמזרחי, שהם תושבי חוץ, על תשלום הכספים למבצעים. בנוסף נותרה מחלוקת בין הצדדים ביחס לתשלום היתרה הנטענת בנוגע לקוטג'  המערבי. התובע סרב להצעת פשרה, משאינה כוללת את היתרה הבלתי משולמת לטענתו, בגין העבודות בקוטג' זה.
5. החשוב לענינינו הוא כי לאחר כשלון המשא ומתן, ובעוד ההליכים תלויים ועומדים, השלים הנתבע את העבודות בקוטג'ים האמצעי והמזרחי, באמצעות מבצע אחר.
6. השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים בהתייחס אליהן נטענו טענות הצדדים הן בעיקרן אלה:
   • א. האם נכרת בין הצדדים הסכם מחייב.
   • ב. האם כטענת הנתבע, ההסכם ביחס לקוטג' המערבי  נעשה בין התובע למר שמעון בוטביקה, בעליו, ולא עם הנתבע.
   • ג. אם לא – האם שולמה, כטענת הנתבע, התמורה המלאה, למעט 1,200 ₪ (תמורת הרכבת חלון קטן שהרכבתו לא הושלמה ומגנטים של חלונות שטרם נמסרו, לפי הנטען) בגין הקוטג' המערבי.

7. כבר עתה אצין כי לא ראיתי לנכון לקבל את טענת הנתבע שנטענה לראשונה בתצהירו, לפיה אין יריבות בין התובע לבינו, באשר עבודות הקבלנות בקוטג'ים בוצעו על ידי חברה בשם א. א נדל"ן, ולא על ידו באופן אישי. זאת, לאור התנגדות ב"כ התובע לשינוי חזית במועד קדם המשפט מיום 27.11.2002 , ובישיבת ההוכחות ביום 9.7.03, ולאור הנטען בכתב ההגנה, לפיו הנתבע עצמו הוא זה שביקש מן התובע הצעת מחיר לקוטג'ים. (ראה סעיף 2 לכתב ההגנה.)

הכלל הוא כי אין לחרוג במהלך המשפט מן הפלוגתאות שגובשו, אלא אם כן הדבר נעשה ללא מחאת הצד שכנגד, שאז חל הכלל בדבר "שינוי חזית",שלפיו רואים את יריעת הפלוגתאות כמורחבת. לשינוי חזית ראה: א. גורן. סוגיות בסדר דיו אזרחי. סיגא – הוצאה לאור בע"מ. מהדורה שביעית. בעמ'  79.

8. במועדים שונים לאחר הגשת כתב התביעה הקליט התובע שיחות ששוחח עם

הנתבע. תמליל השיחות הוגש לבית המשפט בישיבת קדם המשפט ביום 14.7.02  (ראה פרוטוקול הדיון ממועד זה בעמ' 2). בנוסף הוגש התמליל כחלק ממוצגי התובע ביום 21.7.02. יצויין כי הקלטות עצמן אף הן הוגשו לבית המשפט. להלן יובאו מספר קטעים מתמלילי השיחות. בשל אורך השיחות יובא לקט קצר בלבד מן התמלילים. כפי שבואר א – משמעו אמנון: התובע.  ע – משמע עזרא: הנתבע. עמוד 9 – 10 לתמליל: "א. אני העברתי לך את המחיר, אני לא רוצה שהוא יגיד לך. ע.אבל לא עושים עבודה לפני  שהבנאדם מאשר אותה. א. אבי..אבי.. אני עשיתי אתך עסק, אני יצרתי קשר עם שמעון? ע. לא א. שמעון הזמין אצלי את העבודה? לא אתה הזמנת אצלי את העבודה לא שמעון ע. תשמע, אמנון. א. כן ע. זה ששמעון גר בבית שם, אני לא יכול לעשות בתור קבלן עם הסטנדרט שלי הוא 30,000 ₪. א.כן ע. ובא דייר שלי ואומר, תשמע תעשה לי ב – 3000,000 ₪, אז מה אתה חושב הקבלן משלם…. תבוא מנהלת חשבונות אני אמצא את ההצעות, אני ידבר אתך על היתרות." עמוד 20 לתמלילי ההקלטות: "א. עם הבית של שמעון אני לא מצליח לגמור אתך. ע. אתה לא מצליח לגמור, אני אגיד לך למה. א. למה? ע. כי בין מה שאתה אומר, לבין מה שהוא אמר יש הפרש. א. עזוב, זה לא היה הבעיה, זה הבעיה עד היום הוויכוח על הכסף, אתה בכלל התווכחת איתי על הכסף עד היום, פתאום התחלת להתווכח איתי עכשיו. ע. לא מתווכח איתך." תמלילי השיחות בעמוד 22: "ע. אנחנו בשביל להוזיל, תחשוב תאר לעצמך שאתה תהיה איש אלומיניום ואני אביא שניים אחרים, אתה תהיה רצף, ואני אביא שניים אחרים, אי אפשר לעבוד כחה.נכון שכמו שראית זה 3 קוטג'ים חטיבה אחת. א. כן. ע. אותו הדבר עשינו בשלד, בטיח, בחשמל, בריצוף ובכל הדברים ביחד, הבנת? אותו דבר באלומיניום, בית אחד של שמעון, זה לא משנה, הוא צריך לשלם לי ואני צריך לשלם לך. אם הוא לא משלם לי , אז אני לא משלם לך. אוקיי. אז מחר אני גם פותר את הבעיה הזאת. אני אומר לו ת'שמע הבנאדם גומר לעבוד, מתי אתה נותן לו את הכסף, או מתי אני נותן לו את הכסף." עמוד 26 לתמלילי השיחות: "ע. תקשיב טוב, אתה תקבל את כל מה שמגיע לך, עד הסנט האחרון."

9. מתמלילי השיחות עולים הממצאים העובדתיים כדלקמן:

א. הנתבע הזמין מן התובע עבודות אלומיניום לשלושת הקוטג'ים כמיכלול אחד. ב. הזמנת העבודות נעשתה על ידו כקבלן המבצע את הבניה. לשם ביצוע העבודות התקשר הנתבע ישירות עם התובע, ובנוסף התקשר הנתבע עם בעלי הקוטג'ים בהסכם לביצוע עבודות הקבלנות, ובכלל זה גם עבודות אלומיניום. ג. הנתבע מודה כי הוא חב חוב לתובע בגין העבודות. ד.   בהתנהגותו המתחמקת גילה הנתבע את דעתו כי אין בכוונתו לשלם לתובע בגין העבודות המוזמנות.

10. התייחסותו של הנתבע בעדותו לתמלילים היתה מתחמקת, דוגמאות לכך יפורטו להלן:

תחילה העיד הנתבע : "אני לא מעונין לדבר על התמליל". (עמוד 25 שורה19 לפרוטוקול). בהמשך העיד: "אני לא התייחסתי לשמעון". וכן: "לא זכורה לי שיחה כזו" (עמוד 27 שורה 23 לפרוטוקול). ועוד: "אולי מדובר על עבודה אחרת". (עמוד 28 שורות 24 – 25). בנוסף העיד הנתבע בניגוד לגירסתו בכתב  ההגנה, לפיה ביקש מן התובע הצעות מחיר ביחס לשלושת הקוטג'ים, כי  ביקש מהתובע הצעות מחיר רק לגבי שני הקוטג'ים "שלו", אף כי גם ההצעה ביחס לקוטג' השלישי נשלחה למשרדו. גם ההתדיינות עם התובע לאחר הגשת כתב התביעה, על פי העולה מן התמלילים, ובניגוד לעדות הנתבע, קשורה לשלושת הקוטג'ים, ולא רק לשניים מהם.

11. עדות התובע היתה מהימנה ועיקבית, וממנה עולים הממצאים המפורטים

להלן: א.   להצעות המחיר שנשלחו לנתבע והוגשו כראיה, קדמו הצעות מחיר קודמות, אשר תוקנו בהצעות נשוא התביעה. (עדות התובע בעמוד 4 לפרוטוקול). בהתאם להצעות המתוקנות החלו הצדדים בביצוע ההסכם. ב.   בעת שנכרת ההסכם בין הצדדים לא היתה מעורבות של שמעון בוטביקה, ושמו הוסף בסוגריים בהצעה המתוקנת שם נכתב "אבי בית מערבי (שמעון), משנודע לתובע שם הדייר בבית זה. (עדות התובע בעמוד 4 לפרוטוקול)         ג.    המחיר שנקבע עבור העבודות  נקבע כמחיר מיוחד עבור 3 קוטג'ים כמכלול. (עדות התובע בעמוד 6 שורות22 – 24 לפרוטוקול) ד.   הרכבת "המשקופים העיוורים" בקוטג'ים האמצעי והמזרחי, קדמה לביצוע העבודות בקוטג' המערבי. (עדות התובע בעמודים 9 – 10 לפרוטוקול) ה.  החשבוניות אשר סכומן הכולל 24,900 ₪ נדרשו על ידי התובע ושולמו על ידי הנתבע, באמצעות מר יפלח ירון, כמקדמה עבור הקוטג'ים האמצעי והמזרחי, ורק לאחר תשלומם, ולאחר הרכבת "המשקופים העיוורים" בקוטג'ים המזרחי והאמצעי, החל התובע בביצוע העבודות בקוטג' המערבי. (עדות התובע בעמודים 9 –10 ו 16 לפרוטוקול הדיון) ו.  לא שולמה כל תמורה בגין העבודות בקוטג' המערבי. (עדות התובע בעמוד 12 לפרוטוקול שורות 24 – 25). תצהיר התובע ביחס לעיקרי גירסתו לא נסתר בחקירתו הנגדית. ז. התובע רכש חומרי גלם לביצוע העבודות בקוטג'ים האמצעי והמזרחי, והכינו במפעלו להרכבה. הנתבע שהוזמן על ידי התובע למפעלו כדי לבחון את נכונות הטענה, נמנע מכך.

12. עדות התובע וגירסתו נתמכות בהצעות המחיר בהן מצויין כמזמין "אבי בית

מערבי (שמעון) שמואל הנציב 3 נתניה", "אבי – בית אמצעי שמואל הנציב 3 נתניה", "אבי – בית מזרחי שמואל הנציב 3 נתניה". ללא כל אבחנה בין שלוש ההזמנות, אלא מבחינת זיהוי הנכס ובתוספת "שמעון" כחלק מזיהוי זה. בכל שלוש ההצעות מזמין העבודה הוא הנתבע, אשר בשום שלב עד להגשת תביעה, לא חלק על רישום זה ותוכנו.       עדות התובע וגרסתו נתמכות אף בגוף החשבוניות. בחשבונית מספר 0353 מיום 19.3.00, אשר נפרעה על פי עדות התובע אך בחודש אוגוסט, מצויין : 20% ע"ח עבודות אלומיניום בית מזרחי + אמצעי, וזאת בניגוד לגרסת הנתבע לפיה התשלום בוצע בגין הקוטג' המערבי. עדות התובע וגרסתו נתמכות גם בקבלה שנרשמה ע"ש אבי עזרא עוד ביום 28.8.00, וזאת על פי עדות התובע, על פי המבוקש על ידי הנתבע. לאור כל האמור לעיל, מעדיפה אני את עדות התובע, על עדות הנתבע ואת גירסתו העובדתית בכל הנוגע להשתלשלות הדברים ואופן התרחשותם.

13. להשלמת התמונה יצויין עוד כי העד מטעם הנתבע, מר יפלח ירון בעדותו למעשה לא עמד איתן מאחורי עיקר גירסתו בתצהיר, פרט למסירת 25,000 ₪ לידי התובע, עובדה שאינה שנויה במחלוקת בין הצדדים. עד זה הוא אחיין של מר בוטביקה, שהוא כשלעצמו חבר ילדות של הנתבע. כך על פי עדות העד ועל פי עדות הנתבע. בהערכת המשקל של עדויות אלה ייחסתי חשיבות מסוימת גם לעובדות אלה.
14. לא הובאה מטעם הנתבע כל ראיה חיצונית לתשלום שבוצע בגין העבודות בקוטג' המערבי, מלבד עדות מר בוטביקה, שהוא כבעל הקוטג' בעל ענין, וחברו של הנתבע. הטענה בענין זה הינה טענת "הודאה והדחה". אין כפירה בביצוע העבודות (למעט השלמת הרכבת חלון קטן ומסירת מגנטים לחלונות, שהוערכו על ידי מר בוטביקה כשווי ערך 1,200 ₪), אך נטען כי התשלום תמורתן בוצע. נטל ההוכחה בענין זה מוטל לפיכך על הנתבע, ובראיה שהביא כמוסבר לעיל, אין די כדי להרימו.
15. עיקר טענת ב"כ הנתבע בסיכומיו הוא כי התובע נהג בחוסר היגיון כלכלי ומסחרי וכי משנתקל בקשיי הגביה מן הנתבע, שחדל מלשלם לו עבור המשקופים העיוורים במשך כ 5 חודשים, אין להבין את נכונותו להסתכן בביצוע העבודות בקוטג' המערבי, אף בלא שקיבל מיקדמה לביצוע העובודות שם. לטענת ב"כ הנתבע מחוסר היגיון זה יש להסיק כי העבודות בקוטג'ים האמצעי והמזרחי לא הוזמנו ולא בוצעו, העבודות בקוטג' המערבי שולמו בעיקרן על ידי מר בוטביקה עצמו במזומן. בנסף טוען ב"כ הנתבע כי באי קבלת הצעת הפשרה שהוצעה לתובע על ידי הנתבע, חדל התובע מלהקטין את נזקו, ומשכך נמסרו העבודות לביצוע לאחר ובפועל כבר בוצעו.
16. לאור כל האמור לעיל, לאחר ששמעתי את העדים ואת סיכומי ב"כ הצדדים, ועיינתי במוצגים, הגעתי למסקנות שיפורטו להלן:

א. הנתבע הזמין מן התובע עבודות אלומיניום כמפורט בהצעות המחיר  מיום 5.3.00, וזאת ביחס ל 3 קוטג'ים. ב. קיבול ההצעה נעשה בדרך של התנהגות, ובעל פה. מהתנהגות הנתבע, היינו תשלום עבור המשקופים העיוורים בגין הקוטג'ים המזרחי והאמצעי, וקבלת העבודות בקוטג' המערבי, וכן על פי המוסכם בין הצדדים בעל פה, על פי העדויות, עולה גמירות דעת של הנתבע להתקשר עם התובע בחוזה, על פי ההצעה. לקיבול על ידי התנהגות ראה: ג. שלו דיני חוזים. דין הוצאה לאור בע"מ. מהדורה שניה. בעמ' 132 – 133. ג. משגילה הנתבע את דעתו כי אין בכוונתו לקיים את החוזה ומשהסתבר לתובע כי אין הנתבע רוצה לקיימו, זכאי היה לסעד אכיפה, גם לפני שהשלים את ביצוע העבודות בקוטג'ים האמצעי והמערבי, לאחר שהשלים כמעט כליל את העבודות בקוטג' המערבי. זאת מכוח הפרה של ההתחיבות לשלם עבור העבודות בקוטג' המערבי והפרה צפויה של ההתחיבות הנוגעת לקוטג'ים האמצעי והמזרחי. ראה להפרה צפויה סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970. (להלן: "חוק התרופות").

17. להשלמת התמונה תשאל השאלה הדיונית, מה מן הראוי שיהיה גורל התביעה אשר עקב עשיית דין עצמי על ידי הנתבע, שמסר את ביצוע העבודות בקוטג'ים האמצעי והמזרחי לאחר, והשלימן באמצעותו, לאחר הגשת התביעה לאכיפה, הפך את האכיפה, היא הסעד המבוקש בכתב התביעה, לבלתי אפשרית.

יצויין כי כל שטען ב"כ הנתבע בסיכומיו בענין זה הוא כי התובע חדל מלהקטין את נזקו, משסרב להצעת הפשרה מטעם הנתבע, טענה אותה אין לקבל, ולפיכך יובאו הדברים בקצרה.

18. כחכמה שלאחר מעשה, ולאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים, סבורה אני כי הצעת הנתבע לתובע, נופלת בהרבה מן הסעד שהיה זכאי לקבל, הכולל גם תשלום בגין העבודות בקוטג' המערבי. מכל מקום אין סירוב התובע לקבל הצעת פשרה המוצעת לו על ידי הנתבע מתיר לו לפעול כעשיית דין עצמית לסיכול הסעד המבוקש.
19. בסיכומיו עתר ב"כ התובע למתן סעד פיצויים, הפנה לסעיף 10 לחוק התרופות, הדן בכך, ולסעיף 12 לתצהיר התובע, שם מפורטת עלות שכר העבודה לתובע ולפועל מטעמו בגין הרכבת החומר בשטח, אותה יש להפחית מסכום התביעה לתשלום פיצויים ובכלל זה אובדן רווח.

ב"כ הנתבע לא מחה כנגד העתירה במסגרת הסיכומים, למתן סעד שלא התבקש בכתב התביעה. משכך יראה סעד זה כסעד שהתבקש בית המשפט לפסוק כחלק מחזית המריבה. ראה: ע"א 528/89 מורד שמואליאן נ' ציון אהרוניאן ואח', פ"ד מו (5), 54   בנוסף לא חלק הנתבע על הסכום שיש להפחית בגין עלות העבודה להרכבת החומר שנחסכה, אף כי הסכום ננקב בתצהיר התובע ובסיכומיו, ולא על גובה הפיצוי הנדרש.לענין זה יאמר עוד כי בחקירתו הנגדית הציג ב"כ הנתבע לתובע תיזה מוסכמת לפיה המחירים שהוצעו  אינם משתנים הרבה מבעל מקצוע אחד לשני, אלא רק בערך ב 5%. (עמוד 13 לפרוטוקן הדיון שורות 15 – 17).   בנוסף יצויין כי תוצאה זו נובעת גם מעקרון תום הלב, שהוא עקרון על החולש על כל תחומי המשפט, ובכלל זה על כללי הדיון. בהתאם לכך, ניתן לחרוג מכללי הדיון המקובלים לטובת צד המבקש למנוע מהצד השני לקצור את פרי התנהגותו חסרת תום הלב בהליכים. בנסיבות הענין פעל הנתבע בחוסר תום לב לסיכול מתן הסעד המבוקש בדרך של עשית דין עצמית, ולקח על עצמו את הסיכון כי בסופו של דבר יהיה עליו לשלם פעמיים עבור חלק מן העבודות. מן הבחינה הדיונית הנתבע הוא זה אשר בפועלו כמפורט לעיל  קבע את מהלך הענינים, ואין לומר כי נתקפחה הגנתו כתוצאה מכך. להחלת עקרון תום הלב על כללי הדיון ראה: דודי שוורץ. "תחולתו של עקרון תום – הלב בסדר הדין האזרחי". עיוני משפט כ"א (2)295. ע"א 7905/98 AEROCON C C נ' הוק תעופה בע"מ. פ"ד נה (4) 387.

20. סוף דבר. על הנתבע לשלם לתובע פיצויים בגין הפרת חוזה ולרבות מניעת רווח.

לפי העולה מעדות התובע, ביום 8.8.00 ביקש אותו הנתבע להתחיל לייצר את חומרים לקוטג' הראשון (עמוד 10 לפרוטוקול שורה 11) והוא החל ביצור לאחר תשלום המקדמה בגין העבודות בקוטג'ים האמצעי והמזרחי. הקבלה בגין תשלום המקדמה היא מיום 28.8.00. עוד העיד התובע כי ההרכבה עצמה אורכת כיומיים שלושה. מנתונים אלה עולה כי ההפרה ביחס לקוטג' המערבי בוצעה בתחילת חודש ספטמבר 2000. במועד זה היה התובע זכאי גם לסעדים בגין ההפרה הצפויה ביחס לשני הקוטג'ים הנוספים. לאור כל האמור לעיל ישלם הנתבע לתובע סך 129,869 ₪,  בהפחתת 2,500 ₪ בגין ההוצאה הנחסכת ו 1,200 ₪ בגין הפרטים שלא הושלמו בקוטג' המערבי ובסה"כ 126,169 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.2000 ועד התשלום המלא בפועל. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪  בתוספת מע"מ.   המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.   ניתנה היום י' באב, תשס"ג (8 באוגוסט 2003) בלשכתי בהעדר הצדדים    

הדס עובדיה, שופטת