yizhakiבית הדין הרבני האזורי ירושלים
האב ביקש לחייב את האם במזונות הקטין
בית הדין דחה את התביעה
בית הדין הרבני דחה תביעת אב לחייב את האם במזונות קטין כבן 11 המתגורר עמו, לאחר שקבע כי בנסיבות התיק האם אינה אמידה באופן המצדיק חיובה במזונות.
הרקע: הקטין מתגורר עם האב
האב הגיש תביעה לחייב את האם בתשלום מזונות הקטין, כבן 11, המתגורר עמו. לפי הטענות שנרשמו בהחלטה, הקטין שהה אצל האב מאז מאי 2021, למעט תקופה שבין מאי 2024 לאוקטובר 2024. באוגוסט 2025 הוא שוחרר ממרכז חירום למגורים אצל האב.
האב טען כי הוא נושא בהוצאות הקטין, לרבות בריאות וחינוך, וביקש לחייב את האם במזונות ובהשתתפות בהוצאות. האם התנגדה לחיוב.
טענות האב על מצבו הכלכלי
בדיון טען בא כוח האב כי מצבו הכלכלי של האב אינו טוב, כי יש לו ריבוי תיקי הוצאה לפועל, וכי לאחר שעבד בעבר כמעצב אתרי אינטרנט עבר להיות עצמאי ואין לו שכר קבוע אלא הכנסה לפי פרויקטים. עוד נטען כי התפתחות הבינה המלאכותית פגעה בעבודתו בתחום עיצוב האתרים.
נתונים אלה הובאו בפסק הדין במסגרת טענות האב. ההכרעה בתביעה התבססה על כך שבנסיבות שנבחנו האם אינה אמידה באופן המצדיק לחייבה במזונות הקטין.
מצבה הכלכלי של האם
לפי טענת האם בדיון, היא עובדת כסייעת אצל רופא שיניים ומשתכרת 4.5 עד 5 אלף ש״ח לחודש. בית הדין ציין שלא נטען כי היא עשירה או משתכרת שכר רב.
על יסוד הנתונים שנדונו בתיק, בית הדין קבע שאין מקום לראות באם כאם אמידה באופן המצדיק הטלת חיוב מזונות עליה במקרה זה.
הכלל והחריג שנבחנו בהחלטה
בית הדין קבע כי חובת מזונות הילדים מוטלת על האב, וסקר מקורות הלכתיים שלפיהם האם אינה נושאת בחיוב המזונות המוטל על האב.
לצד זאת, ההחלטה סוקרת אפשרות לחייב אם אמידה מדין צדקה כאשר האב אינו יכול לפרנס את הילדים. בית הדין הדגיש כי אפשרות זו אינה מתאימה לנסיבות התיק, משום שהאם אינה אמידה.
ההתייחסות להכנסות שני ההורים
בהחלטה צוין כי חלק ניכר מהרכבי בתי הדין מתייחסים להכנסות שני הצדדים ובוחנים אותן לפני פסיקת מזונות. בית הדין הפנה גם להחלטת מועצת הרבנות הראשית שלפיה יש להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות ילדים את היכולת הכלכלית של האם.
בית הדין הזכיר גם את בע״מ 919/15 ובע״מ 1709/15, וציין כי אף לפי הגישה המתוארת שם יש לפסוק בכל תיק לפי נסיבותיו. במקרה שנדון נקבע כי הכנסות האם נמוכות ואין הצדקה לחייבה.
החלק העתידי במשרד המשותף
בית הדין התייחס לטענה הנוגעת לחלק עתידי של האם במשרד משותף. נקבע כי האפשרות שהאם תקבל בעתיד סכום ממכירת המשרד אינה הופכת אותה לעשירה לצורך חיוב במזונות כבר עתה.
בית הדין נימק כי הכסף העתידי עדיין אינו מצוי בידי האם, וכי גם אילו היה בידיה סכום כזה, היא זקוקה לכסף לצורכי מגוריה ומחייתה האישית.
מסקנת בית הדין
בית הדין קבע כי בנסיבות התיק אין מקום לחייב את האם להשתתף עם האב בפרנסת ובמזונות בנם הקטין המתגורר עם האב.
ההחלטה ניתנה ביום 9 ביולי 2026 על ידי הרב יצחק אושינסקי, אב״ד, הרב מאיר קאהן והרב שמעון לביא.
שאלות נפוצות
מה הייתה התוצאה בתיק 1131995/34?
מה הייתה הכנסת האם לפי טענתה בדיון?
האם ההחלטה שוללת כל אפשרות לחייב אם במזונות ילדים?
האם חלק עתידי במשרד המשותף הפך את האם לאמידה?
מתי ניתנה ההחלטה ומי ישב בהרכב?
שאלות בנושא מזונות ילדים?
משרד עו״ד אופיר יצחקי, דיני משפחה, גירושין ורכוש.
לתיאום ייעוץ: 052-852-8585
