גישור גירושין בהסכמה הוא הליך וולונטרי ומובנה שבו שני בני הזוג נפגשים עם מגשר מוסמך ניטרלי ומגיעים יחד להסכמות על כל הנושאים הכרוכים בגירושין: חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות, הסדרי ראייה ועוד.

המגשר אינו שופט ואינו עורך דין של מי מהצדדים – הוא מנחה שיחות מקצועיות שמאפשרות לבני הזוג לקבל את ההחלטות בעצמם, בכבוד ובשליטה. ההסכם שנוצר מנוסח על ידי עורך דין, מוגש לאישור בית המשפט ומקבל תוקף של פסק דין מחייב.

בניגוד להליך משפטי שיכול להימשך שנים – גישור גירושין בהסכמה מסתיים בדרך כלל תוך 3 עד 6 חודשים, בעלות נמוכה משמעותית, ובפגיעה מינימלית בילדים ובמערכת היחסים ההורית לאחר הגירושין.

עלות גישור גירושין בהסכמה נמוכה משמעותית מהליך משפטי – עשרות אלפי שקלים בודדים לשני הצדדים ביחד, בהתאם למספר הפגישות ולמורכבות הנושאים: רכוש, עסקים, ילדים. הליך משפטי מלא עלול לעלות מאות אלפי שקלים לכל צד בנפרד, ובלי שליטה על התוצאה. עו"ד יצחקי מציג את מסגרת העלויות בפגישת הייעוץ הראשונה.

ברוב המקרים העלות מתחלקת בין שני הצדדים – זה אחד היתרונות הכלכליים של גישור לעומת הליך שבו כל צד משלם לעורך דין נפרד. אופן החלוקה המדויק נקבע בהסכמה בתחילת ההליך.

בדרך כלל כלולים: פגישת היכרות ראשונית, כל פגישות הגישור, גיבוש טיוטת הסכם גירושין, והגשת ההסכם לאישור בית המשפט.

לא חובה, אך מומלץ. לאחר שמתקבלת טיוטת ההסכם, מומלץ לכל צד לעבור עליה עם עורך דין עצמאי שיוודא שהאינטרסים שלו מוגנים לפני החתימה. ייעוץ חד-פעמי כזה זול הרבה יותר מייצוג מלא בהליך משפטי.

כן. כשאין נכסים מורכבים – נדל"ן, עסקים, קרנות פנסיה גדולות – מספר הפגישות קטן יותר והעלות יורדת בהתאם. תיקים פשוטים יכולים להסתיים ב-3-4 פגישות בעלות נמוכה משמעותית.

גישור גירושין בהסכמה ממוצע נמשך בין 3 ל-6 חודשים. הגורמים שמשפיעים על משך הזמן: מורכבות הנושאים (ילדים, עסקים, חובות), קצב הסכמות בין הצדדים, וזמינות לפגישות. זאת לעומת הליך משפטי שיכול להימשך שנים.

בדרך כלל בין 4 ל-8 פגישות, כאשר כל פגישה נמשכת שעה וחצי עד שעתיים. תיקים פשוטים יכולים להסתיים ב-4 פגישות; תיקים מורכבים עם ילדים ורכוש משמעותי עשויים לדרוש 8-10 פגישות.

המגשר מיומן בהוצאת הצדדים מהתקעות. כשנושא מסוים תקוע, לרוב עוברים לנושאים אחרים ומחזירים אותו בהמשך – לעיתים ההסכמות שנצברות בנושאים אחרים מקלות על הגעה להסכמה גם בנקודה הקשה. אם לאחר מאמצים כנים לא ניתן להגיע להסכמה, ניתן להסתייע בחוות דעת מקצועית חיצונית (הערכת שמאי, מומחה ילדים) או להעביר את הנושא הספציפי להכרעה משפטית בלבד.

כן. גישור הוא הליך וולונטרי לחלוטין. כל צד רשאי להפסיקו בכל שלב ללא נימוק. עם זאת, הפסקת הגישור אינה מבטלת את ההסכמות שכבר הושגו – הן עשויות לשמש בסיס בהמשך ההליך.

כן. ניתן להתחיל גישור גם לאחר שהוגשה תביעה לבית משפט. אם הגישור מצליח, מגישים לבית המשפט בקשה להסדר מוסכם ופוטרים את כל ההליכים התלויים. ניתן גם "לעצור" את ההליך המשפטי בהסכמה בזמן שמנהלים גישור.

כל מה שנאמר בפגישות הגישור חסוי ואינו ניתן לשימוש כראיה בהליך משפטי עתידי. המגשר אינו יכול להעיד ואינו מגיש כל דוח לבית המשפט. חיסיון זה מעודד פתיחות ואמירת אמת בשיחות.

בדרך כלל יש פגישת היכרות נפרדת עם כל צד בתחילת ההליך. לאחר מכן רוב הפגישות הן משותפות. לעיתים, כאשר ישנה נקודת קושי ספציפית, המגשר רשאי להיפגש עם כל צד בנפרד ("שסוויה") כדי לקדם את הדיון – כל עוד שני הצדדים מסכימים לכך.

כן, וזה אחד התחומים שגישור עושה בהם עבודה טובה יותר מהליך משפטי. בגישור ניתן לתפור הסדרי ראייה שמותאמים בדיוק למשפחה – לוחות זמנים, חגים, חופשות, שינויים עתידיים – ולא לקבל הכרעה אחידה של בית משפט שלא תמיד מתאימה לנסיבות הספציפיות.

משמורת משפטית מתייחסת לזכות לקבל החלטות בענייני הילד – חינוך, רפואה, דת. משמורת פיזית מתייחסת לשאלה היכן הילד ישן ועם מי הוא מבלה את זמנו. ניתן להסכים על משמורת משפטית משותפת (שני הורים מחליטים יחד) ועל חלוקת זמן פיזי שאינה שווה בהכרח.

לא. הילדים אינם נוכחים בפגישות הגישור ואינם מעורבים בהליך ישירות. במקרים מסוימים, כאשר יש ילדים גדולים יותר ונושאים הנוגעים ישירות לצרכיהם, המגשר עשוי להמליץ על שיחה עם איש מקצוע מתאים (פסיכולוג ילדים) שיסייע לשקף את עמדת הילדים – אך לא תוך כדי הפגישות עצמן.

בגישור ניתן להגיע להסכמה על גובה המזונות בהתאם לצרכי הילדים ולהכנסות שני ההורים, מבלי להיות כבולים לנוסחאות אחידות. בדרך כלל לוקחים בחשבון הוצאות חינוך, בריאות, חוגים ומדור. ההסכמה מגובשת בהסכם ומאושרת על ידי בית המשפט.

כן. הסכמי גירושין הנוגעים לילדים ניתנים תמיד לעדכון כשמשתנות הנסיבות – מעבר דירה, שינוי עבודה, גיל הילד, צרכים חדשים. שינוי יכול להיעשות בהסכמה הדדית ואישורה בבית המשפט, או בהליך משפטי אם אין הסכמה. גישור עתידי הוא כלי מצוין גם לשינוי הסדרים קיימים.

תלוי בסוג הקונפליקט. גישור יעיל מאוד גם כאשר יש חילוקי דעות משמעותיים – כל עוד שני ההורים מחויבים לטובת הילד ויכולים לנהל שיחה מינימלית. אם קיים חשש לאלימות, שימוש בסמים, הזנחה, או פגיעה בילד – הגישור עשוי שלא להתאים, ויש לפנות להליך משפטי מוגן.

בגישור ניתן להסכים על כל מגוון הפתרונות: מכירת הדירה וחלוקת הפדיון, רכישת חלק של אחד הצדדים על ידי השני, הסכמה שאחד הצדדים ממשיך להתגורר בה לתקופה מוגדרת (בדרך כלל עד שהילד מסיים לימודים) ורק לאחר מכן מוכרים. הגמישות הזו אינה קיימת בהליך משפטי שנוטה להורות על מכירה.

קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות נצברות במהלך הנישואין הן בדרך כלל בנות איזון. בגישור ניתן להסכים על אחוז האיזון ועל מועד ואופן ביצועו. לעיתים מגיעים להסכמה שכל צד שומר על הפנסיה שלו ומבצעים פיצוי בנכסים אחרים – גמישות שקשה להשיג בפסיקה.

חובות שנלקחו במהלך הנישואין לצורך משותף (משכנתה, הלוואות) הם לרוב חובות משותפים. בגישור ניתן להסכים כיצד מחלקים אותם – מי לוקח על עצמו את המשכנתה, כיצד מכסים חובות אחרים, ומה קורה אם אחד הצדדים לא עומד בתשלומים עתידיים.

עסק שנוצר במהלך הנישואין הוא לרוב נכס בר-איזון. בגישור ניתן לבחון מגוון פתרונות: מכירת העסק וחלוקת הפדיון, רכישת חלקו של אחד הצדדים, הסכמה על תשלומים עתידיים מתוך הכנסות העסק. לעיתים נדרשת חוות דעת של שמאי עסקים כדי לקבוע שווי. גישור מאפשר להגיע לפתרון יצירתי שמשמר את העסק.

ירושות ומתנות שהתקבלו על שם אחד הצדדים בלבד אינן בנות איזון כברירת מחדל. אולם אם כספי הירושה שולבו בנכסים משותפים – כמו שיפוץ הבית המשותף – עשוי להיות מחלוקת לגבי החלק. בגישור ניתן להגיע להסכמה ברורה שמסירה אי-ודאות משפטית.

גישור מבוסס על שקיפות מלאה – כל צד מצהיר על כלל נכסיו. אם קיים חשד להסתרת נכסים, ניתן לדרוש גילוי מסמכים לפני תחילת הגישור, לכלול בהסכם הצהרות ואחריות אישית, ולהוסיף סעיפי פיצוי בגין אי-גילוי. אם הצד השני אינו שיתופי, גישור עשוי שלא להתאים – ויש לפנות לכלים משפטיים כמו גילוי נאות מכוח בית המשפט.

כן. הסכם גירושין שנסגר בגישור מוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה. לאחר אישורו הוא מקבל תוקף של פסק דין מחייב לחלוטין – ניתן לאכוף אותו באמצעות ההוצאה לפועל כמו כל פסק דין אחר.

לאחר שגובשת טיוטת הסכם, כל צד בודק אותה (רצוי עם עורך דין עצמאי), חותמים, ומגישים לאישור בית המשפט לענייני משפחה. כשיש גם נישואין דתיים – נדרש להשלים הליך גט בבית הדין הרבני במקביל. המגשר שהוא גם עורך דין מסייע לתאם בין שני ההליכים.

קשה מאוד. הסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט ניתן לביטול רק בעילות קיצוניות: כפייה, הטעיה מהותית, קשיי כשירות בעת החתימה, או נסיבות חריגות שהופכות את ביצועו לבלתי צודק. לכן חשוב מאוד לוודא שההסכם מדויק לפני החתימה ולא למהר לחתום.

כן, בהסכמה הדדית ואישור בית משפט. שינויים הנוגעים לילדים גמישים יותר – שינוי נסיבות מהותי (מעבר עיר, שינוי כלכלי משמעותי) יכול לשמש בסיס לתיקון. שינויים בנושאי רכוש כפרנסיפיים לרוב סופיים יותר.

הסכם גירושין הוא המסמך האזרחי – מסדיר רכוש, ילדים, מזונות. הגט הוא הגירושין הדתיים לפי ההלכה, המתבצעים בבית הדין הרבני. כדי שבני זוג יהיו גרושים מבחינה אזרחית ודתית כאחד, נדרשים שניהם. ניתן לסיים הסכם גירושין בגישור ואז לפנות לבית הדין הרבני לגט – שני ההליכים נפרדים אך ניתן לתאם ביניהם.

כ-70% מהגירושין שמגיעים לגישור מסתיימים בהסכם מוסכם. זהו אחוז גבוה ביחס להליכים משפטיים תחרותיים שבהם לעיתים קרובות אף צד אינו מרוצה מהפסיקה. ההצלחה בגישור תלויה בעיקר ברצון הכן של שני הצדדים להגיע לפתרון.

גישור הוא תהליך – מגשר מוסמך ניטרלי מסייע לצדדים להגיע להסכמות בנושאים שנויים במחלוקת. גירושין בהסכמה הוא התוצאה – הסכם מוסכם ומאושר משפטית. לעיתים הגישור הוא הדרך להגיע לגירושין בהסכמה. ניתן להגיע לגירושין בהסכמה גם ללא מגשר, אם הצדדים הסכימו על הכל מראש.

כן, גישור אפשרי גם בהשתתפות עורכי הדין של שני הצדדים. לעיתים עורכי הדין נוכחים בפגישות, ולעיתים הם מספקים ייעוץ "מאחורי הקלעים" בין פגישה לפגישה. ליווי של עורך דין מטעמך הוא לגיטימי ומומלץ – מבטיח שלא תגיע להסכמות מבלי להבין את ההשלכות המשפטיות.

כן. בגישור ניתן להגיע להסכמות על חלוקת הרכוש בצורה שממזערת חשיפה למס שבח, מס רכישה ומיסים נוספים – באמצעות הסכמי חלוקת עיזבון, ייחוס נכסים ספציפיים לכל צד, ועיתוי חלוקה מושכל. בפסיקת בית משפט ההחלטה מתקבלת לעיתים ללא התחשבות בשיקול המיסויי.

כן. ניתן לאשר הסכם גירושין חלקי – לאשר בבית המשפט את הנושאים שהוסכמו ולהשאיר נושאים שנויים במחלוקת להכרעה משפטית. זוהי דרך יעילה שמאפשרת להשתמש בגישור ככל שניתן, גם כשיש נקודת קיפאון אחת.

לא. הסכם שנחתם בין הצדדים אך לא אושר בבית משפט – אינו תקף מבחינה משפטית וניתן לחזור ממנו בכל עת. רק לאחר שבית המשפט נותן לו תוקף של פסק דין – ההסכם הופך מחייב ואכיף.

גישור אינו מתאים בנסיבות אלה: כאשר יש אלימות פיזית או נפשית בין בני הזוג; כאשר אחד הצדדים מסרב לחשוף נכסים; כאשר יש חשש לפגיעה בילדים; כאשר אחד הצדדים אינו מעוניין להגיע להסכמות וממשיך אך לשם סחבת; וכאשר הפרשי כוחות בין בני הזוג קיצוניים מדי למנהל דיון שוויוני.

כן. גישור הוא הליך וולונטרי לחלוטין – אינו ניתן לאכיפה. אם בן הזוג השני מסרב, אי אפשר לגשר בכפייה. עם זאת, ניתן לשכנע צד מהסס על ידי הסבר העלויות והיתרונות, ולעיתים פגישת מידע ראשונית עם המגשר בנפרד מסייעת לצד השני להתרצות.

כן, ברוב המקרים. מגשר מנוסה יודע לנהל שיחות גם בין צדדים עם עוינות גבוהה. הגישור לא מצריך שהצדדים יאהבו זה את זה – הוא מצריך שיהיו מוכנים לנסות להגיע לפתרון פרקטי. לעיתים פגישות נפרדות ("שסוויה") מסייעות כשהמתח גבוה.

כן. ידועים בציבור שמפרקים את הקשר יכולים להשתמש בגישור לאותם נושאים – חלוקת רכוש, ילדים משותפים, הסדרים שוטפים. ההליך האזרחי אצלם פשוט יותר מבני זוג נשואים כיוון שאין צורך בגט.