פנסיה מוקדמת היא קצבה המשולמת לעובד שפרש מעבודתו לפני גיל הפרישה הסטטוטורי – בין בגלל תנאי פרישה מוקדמת שסוכמו עם המעביד, ובין בגלל נכות. פנסיית גישור היא סוג ספציפי של פנסיה מוקדמת: תשלום ביניים המשולם לעובד מגיל פרישה מוקדמת ועד שיגיע לגיל הזכאות לפנסיה הרגילה.

שני הסוגים משותפים בנקודה אחת: הם נובעים מיחסי עבודה שהיו קיימים, ומוענקים לעובד לאחר סיום הקשר עם המעביד.

לא ייעשה הבדל בין פנסיה רגילה לפנסיה מוקדמת: בית המשפט העליון קבע עמדה ברורה – לצורך איזון נכסים בין בני זוג שנפרדו, לא ייעשה הבדל בין קצבת פנסיה המשולמת בגיל פרישה לבין פנסיה המשולמת בפרישה מוקדמת. בשני המקרים מדובר בהטבה שנועדה להבטיח את יכולת הקיום של העובד לאחר פרישתו, ומקורה ביחסי העבודה שהיו.

פנסיה מוקדמת כ"חיסכון" – לא כשכר: נקודה עקרונית: יש לראות בפנסיה המוקדמת סוג של חיסכון שצמח ביחסי עבודה ואינו שכר עבודה שהיה אמור להשתלם. ההבחנה מכרעת – שכר מגיע לאחד מבני הזוג בלבד, ואילו חיסכון שנוצר בתקופת הנישואים מחולק בין שניהם.

פנסיה מוקדמת מצמצמת את פערי ההשתכרות: כאשר בית המשפט פוסק לאחד מבני הזוג חלק מהפנסיה המוקדמת, הדבר משנה את תמונת ההכנסות לאחר הגירושין. בית המשפט ישקול את הפנסיה שתתקבל בפועל כחלק מ"הכנסת" בן הזוג לצורך חישוב פערי ההשתכרות – ועשוי לבטל כליל את הצורך בפיצוי פערי השתכרות נוסף.