בישיבתה מיום ג' באלול תשפ"ו (24.8.2026) אישרה מועצת הרבנות הראשית לישראל החלטה תקדימית: סכום הכתובה הנרשם בטקסי הנישואין לא יפחת מ-36,000 שקל ולא יעלה על 360,000 שקל. ההחלטה, שיזם הראשון לציון הרב דוד יוסף, מסיימת תופעה של שנים שבה חתנים התחייבו בסכומים דמיוניים שמעולם לא התכוונו ולא יכלו לשלמם.
מה קבעה הרבנות הראשית לגבי סכום הכתובה, ומה המשמעות המשפטית?
מועצת הרבנות הראשית קבעה שסכום הכתובה יהיה בין 36,000 ל-360,000 שקל. ההחלטה מבוססת על עיקרון הלכתי-משפטי מרכזי: כתובה בסכום שאין לחתן יכולת ריאלית לשלמו נעדרת "גמירות דעת", כלומר היא אינה התחייבות אמיתית ותוקפה בבית הדין מוטל בספק. מכאן ואילך, חתן שיחתום מעל הרף יסתכן בכך שהכתובה תיפסל כולה או חלקה. לכתובות שנחתמו לפני ההחלטה אין השפעה רטרואקטיבית.
פרטי ההחלטה
גוף מחליט: מועצת הרבנות הראשית לישראל | תאריך: ג' אלול תשפ"ו (24.8.2026) | רף תחתון: 36,000 שקל | רף עליון: 360,000 שקל | יוזם: הראשון לציון הרב דוד יוסף, נשיא בית הדין הרבני הגדול
מדוע נדרשה ההחלטה?
במשך שנים נרשמו בכתובות סכומים גבוהים באופן קיצוני, לעתים מאות אלפי שקלים, שלחתנים לא הייתה כל יכולת ריאלית לעמוד בהם. התופעה העסיקה את פוסקי ההלכה בשאלה אחת: האם התחייבות שאין מאחוריה כוונה ויכולת אמיתיות נחשבת התחייבות תקפה?
בהלכה ובמשפט כאחד, תוקפה של התחייבות תלוי ב"גמירות דעת", כלומר בכוונה רצינית ואמיתית של הצד המתחייב. כאשר חתן חותם על כתובה בסכום שחורג מכל מציאות כלכלית, בית הדין עשוי לקבוע שהחתימה הייתה פורמלית בלבד ולא גיבשה התחייבות אמיתית.
הבעיה: כתובות דמיוניות
חתנים חתמו על סכומים של מאות אלפי שקלים, לעתים מיליונים, שלא שיקפו שום יכולת כלכלית אמיתית ויצרו אי-ודאות בבתי הדין.
הבעיה: כתובות אפסיות
לצד הסכומים המוגזמים, היו גם כתובות בסכומים נמוכים מדי שלא סיפקו לאישה הגנה כלכלית אמיתית, בניגוד למטרת הכתובה.
הפתרון: רף תחתון
36,000 שקל לפחות, כדי להבטיח שהכתובה תקיים את ייעודה ותעניק לאישה ביטחון כלכלי ממשי במקרה של גירושין.
הפתרון: רף עליון
360,000 שקל לכל היותר, כדי למנוע התחייבויות חסרות גמירות דעת ולהחזיר לכתובה את תוקפה כמסמך הלכתי אמיתי.
השלכות משפטיות
על כתובות עתידיות
החל ממועד ההחלטה, חתן שיחתום על כתובה בסכום העולה על 360,000 שקל יסתכן בכך שבית הדין יפסול את הסכום העודף, או את הכתובה כולה, בטענה שההתחייבות חרגה מגבולות גמירות הדעת שהרבנות הראשית עצמה הגדירה.
על כתובות שנחתמו בעבר
להחלטה אין תחולה רטרואקטיבית. כתובות שנחתמו לפני ג' אלול תשפ"ו נבחנות לפי ההלכה הקיימת, שגם היא הכירה בשאלת גמירות הדעת ביחס לסכומים קיצוניים. עם זאת, ההחלטה מחזקת את ידי הצד הטוען בבית הדין שסכום מוגזם לא גובש מתוך כוונה אמיתית.
חתנים שחתמו בעבר על כתובות בסכומים גבוהים במיוחד, וזוגות העומדים בפני גירושין שבהם הכתובה שנויה במחלוקת, כדאי להם לבדוק את מצבם עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה.
למידע נרחב על זכויות הכתובה בגירושין, מתי האישה זכאית ומתי מפסידה:
מועצת הרבנות הראשית קבעה שסכום הכתובה הנרשם בטקסי הנישואין לא יפחת מ-36,000 שקל ולא יעלה על 360,000 שקל. ההחלטה נועדה לסיים את תופעת הכתובות המופרזות, שסכומיהן חרגו מכל יכולת ריאלית של החתן לעמוד בהן.
מדוע כתובה מוגזמת מעוררת שאלת גמירות דעת?
גמירות דעת היא תנאי יסוד לתוקפה של כל התחייבות, הלכתית ומשפטית כאחד. כאשר חתן מתחייב בכתובה לסכום שאין לו כל יכולת ריאלית לשלמו, נשאלת השאלה האם ההתחייבות נעשתה ברצינות ובכוונה אמיתית, או שמדובר בהצהרת כוונות ריקה מתוכן.
מה ההשלכה על כתובות שנחתמו לפני ההחלטה?
ההחלטה חלה על טקסי נישואין מכאן ואילך. כתובות שנחתמו בסכומים קיצוניים לפני ההחלטה עשויות להיבחן בבית הדין הרבני לפי שאלת גמירות הדעת הקיימת גם כיום, ואין בהחלטה כדי לפגוע בתוקפן רטרואקטיבית.
האם הרף החדש חל גם על תוספת הכתובה?
ההחלטה מתייחסת לסכום הכתובה הכולל הנרשם בטקס הנישואין. השאלה האם הרף חל על הסכום הבסיסי בלבד, על תוספת הכתובה, או על שניהם, עתידה להתברר בפסיקת בתי הדין הרבניים בתחולת ההחלטה.
מה קורה אם החתן חתם על כתובה מעל הרף החדש?
חתימה על כתובה מעל הרף שנקבע עלולה לעמוד בסתירה להחלטת הרבנות ולהעלות שאלות לגבי תוקפה בבית הדין. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה לבחינת ההשלכות הספציפיות.
מה ההבדל בין כתובה מוגזמת לבין כתובה הניתנת לאכיפה?
כתובה הניתנת לאכיפה היא זו שנחתמה בגמירות דעת, כלומר שהחתן התחייב לסכום שיש בו ממשות ריאלית ביחס למצבו הכלכלי. כתובה בסכום דמיוני עלולה להיפסל בבית הדין בטענה שההתחייבות לא נעשתה ברצינות.
שאלות על הכתובה שלכם?
עו"ד אופיר יצחקי מטפל בתיקי כתובה ובית דין רבני בנתניה, הרצליה, רעננה, כפר סבא וחדרה.
הבהרה: פוסט זה מציג מידע עובדתי על החלטת הרבנות הראשית ונועד למטרות מידע בלבד. אין בו משום ייעוץ משפטי, ואין ללמוד ממנו על תוצאות הליך ספציפי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.