א. עיקרון היסוד — הלכת בע"מ 919/15
בהתאם יש להכריע בסוגיית המזונות תוך יישום הכללים שנקבעו בפסק הדין בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) ("בע"מ 919/15"), לפיהם היקף חיוב המזונות יקבע לפי יחס הכנסות בין ההורים ובהתחשב באופן חלוקת זמני השהות.
תלה"מ 52717-02-23 — חדרה, 06.01.2026
נקבע, כי בכדי ליישם את הוראות פסק הדין האמור ולקבוע את חלוקת החיוב על בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לצרכי הקטינים; יכולותיהם הכלכליות של הצדדים, לרבות כל מקורות הכנסה; היחסיות של היכולת הכלכלית בין ההורים; והשפעת חלוקת זמני השהות בפועל על החיוב
תלה"מ 52717-02-23 — חדרה, 06.01.2026
עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ' ב' נ' א' ב' — קטינה (20.12.2017)
בהתאם להלכה בבע"מ 919/15 ולפסיקת הערכאות הדיוניות, פסיקת מזונות תיגזר מצורכי הקטינים, גובה הכנסות ההורים והיחס ביניהן, חלוקת זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים, עלויות המדור וכלל נסיבות העניין.
תלה"מ 44595-05-19 — חיפה, 07.01.2026
אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על 'המספרים היבשים' — אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים.
תלה"מ 44595-05-19 — חיפה, 07.01.2026
כאמור, חלוקת סכום המשקף את צרכי הקטינים בין ההורים תקבע על-פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות העומדים לרשותם, לרבות רכוש ושכר עבודה, בהתאם לחלוקת המשמורת הפיזית ובשים לב לכלל נסיבות המקרה
תלה"מ 52717-02-23 — חדרה, 06.01.2026
תלה"מ 33086-03-21 פלונית נ' פלוני (19.11.2023)
ב. גמישות שיפוטית — אין מדע מדויק
פסיקת מזונות אינה מדע מדויק, והיא תמיד תלוית נסיבות ונתונים קונקרטיים
תלה"מ 44595-05-19 — חיפה, 07.01.2026
עמ"ש (ת"א) 32172-11-17 ע"ש נ' נ"ש (10.01.2019); עמ"ש (מרכז) 11623-07-17 ד"ש נ' מ"ש (24.06.2018)
יש להיזהר מפני עריכת תחשיבים מתמטיים מדויקים שמתבססים על האחוז המדויק של זמני השהות ועל ההכנסות הפנויות במדויק […] החיים, מטבעם, אינם מתנהלים על פי תכנון מדויק אותו ניתן לחזות מראש חודשים ושנים קדימה […] על בית המשפט להעריך את מכלול הנסיבות, ולקבוע את המזונות גם על סמך התרשמות כללית מהצדדים
תלה"מ 44595-05-19 — חיפה, 07.01.2026
עמ"ש (ב"ש) 30516-10-18 י"ר נ' ש"ר (02.06.2019), ס' 41
ג. מזונות מדין צדקה — ילדים מעל גיל 6
שהחיוב במזונות מדין צדקה הוא חיוב משפטי של ממש, כנזכר לעיל, אכיפתו תתאפשר רק אם האב 'אמיד' והקטין 'נצרך' […] לא נדרש כי ההורה יהיה 'אמיד גמור' כדי לחייבו במתן צדקה לילדיו, ונפסק כי 'כל שאינו עני מקרי – אמיד' […] על פי הגישה ההלכתית המקובלת שאומצה להלכה בפסיקתו של בית משפט זה, האב והאם שווים לגמרי לעניין החבות המשפטית במזונות מדין צדקה. משכך, אם שניהם 'אמידים' יחובו שניהם בסיפוק כל אותם צרכי הקטין העולים על ההכרחי […] החיוב במזונות מדין צדקה חל במידה שווה על האב ועל האם. אכיפתו של חיוב הצדקה — על האב או על האם — מותנית בשני תנאים מצטברים: כי ההורה עצמו הוא אמיד כך שלאחר סיפוק צרכיו שלו נותר בידו ליתן צדקה; וכי הקטין נצרך ואין לו מקורות עצמאיים משלו לסיפוק צרכיו
תלה"מ 44595-05-19 — חיפה, 07.01.2026
בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017), ס' 23–27
ד. הערכת יכולת כלכלית — מעבר למשכורת
בעת קביעת גובה המזונות, השיקול המנחה הוא צרכי הילדים […] לצד זאת, ישנה התחשבות ביכולת הכלכלית. בעת הערכתה של זו ההסתכלות היא רחבה; היא נגזרת לא רק מן המשכורת — בודאי לא משורת ה'נטו' במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר על כך מלים — אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות […] בכגון דא הדגש אינו בשאלה כמה משתכר האב או מהי משכורתו הפנויה, אלא כמה כספים יכול הוא להקצות לצרכי ילדיו
תלה"מ 44595-05-19 — חיפה, 07.01.2026
בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (23.06.2009); בע"מ 919/15, ע' 21
בצד הנתונים אודות היקף הכנסות האב, יש לתת ביטוי גם לאיתנות כלכלית מעבר לשכר עבודה
תלה"מ 52717-02-23 — חדרה, 06.01.2026
סעיף 24 לפסק דינו של כב' השופט ע' פוגלמן בבע"מ 919/15; עמ"ש (חיפה) 52480-06-20 (08.08.2021)
כאשר נדרש בית המשפט לקבוע את יחס ההשתכרות של ההורים לצורך חלוקת החיוב במזונות הקטינים, עליו לבחון לא רק את ההכנסה הכוללת של כל אחד מהם, אלא גם את הכנסתו הפנויה, לאחר ניכוי התחייבויות קבועות וסבירות
תלה"מ 52717-02-23 — חדרה, 06.01.2026
עמ"ש (מרכז) 45565-07-20 א.פ נ' ק.פ (18.02.2021)
במקרה בו אדם משתכר כשכיר, הרי הנקוב בתלוש השכר מהווה לרוב נתון קשיח ביחס להיקף ההשתכרות מעבודה, וניתן לקבוע על בסיסו מסמרות וממצאים. לא כך במקום בו בעל דין הוא המוציא והמביא ביחס להיקף שכרו וזכויות והטבות אחרות מטעם המעסיק. תלוש השכר אינו יכול להוות ראיה של ממש, אלא לרצונו של בעל דין, ששולט באופן מלא ב'מעסיק' ובראיה שמוציא תחת ידיו. על הנתבע לשכנע את בית המשפט כי היקף שכרו הנמוך הוא פרי אילוצים כלכליים וכלים חשבונאיים בזיקה למצבה ויכולותיה של החברה.
תלה"מ 44595-05-19 — חיפה, 07.01.2026
תלה"מ (י-ם) 34968-02-20 פלונית נ' אלמונית (15.11.2023)
ה. הוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות
עוד נקבע, כי בעקבות הוראות כאמור, יש לקבוע את סך כל צרכי הקטינים בחלוקה להוצאות תלויות שהות והוצאות שאינן תלויות שהות. כאשר הוצאות תלויות שהות הן ההוצאות הדרושות לקיום היומיומי של כל קטין אצל כל אחד מהוריו ואילו הוצאות שאינן תלויות שהות כולל הוצאות שאינן נוגעות לקיום היומיומי ואינן תלויות בזמני שהות, כגון ביגוד
תלה"מ 52717-02-23 — חדרה, 06.01.2026
עמ"ש (חיפה) 22981-07-19 (23.12.2019); עמ"ש (מרכז) 21704-03-18 (11.06.2019); עמ"ש (ת"א) 12792-10-19 (27.10.2020)
בהעדר תיעוד מספיק ניתן להסתמך על טווח הסכומים שנקבע בפסיקה כמשקף את סך הצרכים של קטין אשר אינו דורש הוכחה, כאשר יש לקחת בחשבון כי מאז ניתנו פסקי הדין המוזכרים חלפו מספר שנים ומתן ביטוי לעליית יוקר המחיה מוביל לקביעת סכומים גבוהים משמעותית.
תלה"מ 52717-02-23 — חדרה, 06.01.2026
עמ"ש (חיפה) 44496-10-20 (11.08.2021); עמ"ש (חיפה) 26409-10-18 (25.07.2019); עמ"ש (חיפה) 32385-11-18 (22.05.2019); עמ"ש (מרכז) 5121-05-20 (26.10.2020)
הסכומים המינימליים הנקובים לעיל מתייחסים לצרכים ההכרחיים שהוכרו על ידי הפסיקה כצרכים שאינם דורשים הוכחה, בעוד על התובע מזונות לשאת בנטל השכנוע והראיה לצרכים העולים על ההכרחיים. ככל שהדרישה אינה מבוססת בראיות ולא ניתן לקבוע ממצא בהקשר זה, בית המשפט יאמד את הצרכים לפי ניסיון החיים של היושב בדין
תלה"מ 44595-05-19 — חיפה, 07.01.2026
תלה"מ (חיפה) 1603-11-18 מ.ל נ' ב.ר (28.08.2020)
ו. רכיב המדור — עלות מדור סביר
בעת בחינת הוצאות המדור, נקודת המוצא היא כי מקום בו הקטינים מתגוררים בשני בתים, אין לגזור את חיוב המדור מהוצאות המדור בפועל של כל אחד מן ההורים, אלא יש להעריך עלות מדור סביר עבור הקטינים, ולחלקה בין ההורים בהתאם ליחס זמני השהות וליחס ההשתכרות ביניהם
תלה"מ 52717-02-23 — חדרה, 06.01.2026
עמ"ש 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.צ.ס. (22.09.2020); בע"מ 1061/24 פלוני נ' פלונית (22.05.2024)
הוצאות אחזקת המדור נכללים בסכום המזונות ואינם מחושבים כתוספת על סכום המדור
תלה"מ 52717-02-23 — חדרה, 06.01.2026
עמ"ש (מרכז) 5121-05-20 י.ג. נ' נ.ג. (26.10.2020)
ז. שהות בשני בתים — השפעה על גובה הצרכים
אוסיף, כי הפסיקה קבעה שוני בהיקף העלויות בין קטין המתגורר בבית אחד לבין קטין החולק זמנים משמעותיים בשני בתים באופן שמגדיל את העלויות
תלה"מ 52717-02-23 — חדרה, 06.01.2026
עמ"ש 51056-09-20 מ.א נ' י.מ (23.03.2021); עמ"ש (חי') 56000-10-18 פלוני נ' פלונית (31.01.2019); עמ"ש (מרכז) 45565-07-20 א.פ נ' ק.פ. (18.02.2021)
בשנים האחרונות שיעור המזונות המינימלי נקבע לעיתים גם ע"ס של 1,800 ₪ ואף למעלה מכך […] במקרים אחרים ובנסיבות של חלוקת זמני שהות שווה, הועמד סכום הצרכים המינימלי על 2,250 ₪ עד 2,600 ₪
תלה"מ 44595-05-19 — חיפה, 07.01.2026
רמ"ש (מרכז) 78829-12-24 נ.ל נ' ת.ל (19.01.2025); רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 (25.10.2018); תלה"מ (פ"ת) 36809-10-17 (21.06.2021)
שבעה עקרונות מנחים לחישוב מזונות קטינים
1. יחס הכנסות + זמני שהות: היקף החיוב נקבע לפי יחס ההכנסות הפנויות בין ההורים ובהתחשב בחלוקת זמני השהות בפועל.
2. אין נוסחה נוקשה: אסור לסמוך אך ורק על "המספרים היבשים"; בית המשפט חייב לבחון את מכלול נסיבות העניין.
3. הכנסה רחבה: ההכנסה נמדדת לפי כלל המקורות הכלכליים, כולל נכסים, חסכונות ופוטנציאל השתכרות — לא רק שכר.
4. הכנסה פנויה: יש לנכות התחייבויות קבועות וסבירות ולבחון את ההכנסה הפנויה בפועל.
5. חלוקת הוצאות: הפרדה בין הוצאות תלויות שהות (מזון, בילויים) לשאינן תלויות שהות (ביגוד, הנעלה).
6. מדור סביר: רכיב המדור נגזר מהעלות הסבירה — לא מהוצאות כל הורה בפועל.
7. שני בתים = עלות גבוהה: שהות בשני בתים מגדילה את הצרכים ביחס לשהות בבית אחד.
תלה"מ 52717-02-23
תלה"מ 44595-05-19
בע"מ 919/15
בע"מ 3432/09
סיכום פסיקה מזונות קטינים
| פסק הדין המצוטט | ערכאה ותאריך | עיקרון |
| בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית | בית המשפט העליון, 19.07.2017 | ההלכה הכוללת — יחס הכנסות, זמני שהות, אין נוסחה נוקשה, מזונות מדין צדקה |
| בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית | בית המשפט העליון, 23.06.2009 | הכנסה רחבה — מכלל המקורות הכלכליים, לא רק משכורת |
| בע"מ 1061/24 פלוני נ' פלונית | בית המשפט העליון, 22.05.2024 | חישוב מדור — עלות מדור סביר, לא הוצאות בפועל |
| עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 | מחוזי ת"א, 20.12.2017 | ממצאים עובדתיים נדרשים לחישוב החיוב |
| עמ"ש (ת"א) 32172-11-17 | מחוזי ת"א, 10.01.2019 | מזונות אינם מדע מדויק |
| עמ"ש (מרכז) 11623-07-17 | מחוזי מרכז, 24.06.2018 | מזונות אינם מדע מדויק |
| עמ"ש (ב"ש) 30516-10-18 | מחוזי ב"ש, 02.06.2019 | הימנעות מתחשיבים מתמטיים מדויקים |
| עמ"ש (מרכז) 45565-07-20 | מחוזי מרכז, 18.02.2021 | הכנסה פנויה; שהות בשני בתים מגדילה עלויות |
| עמ"ש (חיפה) 52480-06-20 | מחוזי חיפה, 08.08.2021 | איתנות כלכלית מעבר לשכר עבודה |
| עמ"ש 65692-11-19 | 20.09.2020 | חישוב מדור לפי עלות סבירה בשני בתים |
| עמ"ש 51056-09-20 | 23.03.2021 | שהות בשני בתים מגדילה עלויות |
| עמ"ש (חי') 56000-10-18 | מחוזי חיפה, 31.01.2019 | שהות בשני בתים מגדילה עלויות |
| עמ"ש (חיפה) 44496-10-20 | מחוזי חיפה, 11.08.2021 | טווח הצרכים המינימלי; עדכון יוקר המחיה |
| עמ"ש (חיפה) 22981-07-19 | מחוזי חיפה, 23.12.2019 | הגדרת הוצאות שאינן תלויות שהות |
| עמ"ש (מרכז) 5121-05-20 | מחוזי מרכז, 26.10.2020 | הוצאות מדור כלולות בסכום המזונות |
| רמ"ש (מרכז) 78829-12-24 | מחוזי מרכז, 19.01.2025 | מינימום צרכים בשהות שווה: 2,250–2,600 ₪ |
| תלה"מ 33086-03-21 | 19.11.2023 | חלוקת צרכים לפי יכולות מכלל המקורות |
שאלות ותשובות
כיצד נקבע שיעור מזונות קטינים לפי בע"מ 919/15?
לפי הלכת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, היקף חיוב המזונות נקבע על בסיס ארבעה פרמטרים עיקריים: צרכי הקטינים בחלוקה להוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות; היכולות הכלכליות של שני ההורים מכלל המקורות; יחס ההכנסות הפנויות ביניהם; וחלוקת זמני השהות בפועל. אין נוסחה אריתמטית נוקשה — על בית המשפט לשקול את מכלול נסיבות העניין תוך התבוננות על התא המשפחתי הספציפי.
האם ניתן לחשב מזונות על פי נוסחה מדויקת?
לא. בית המשפט העליון קבע מפורשות בבע"מ 919/15 כי "אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות". הפסיקה מדגישה כי "פסיקת מזונות אינה מדע מדויק, והיא תמיד תלוית נסיבות ונתונים קונקרטיים". על בית המשפט "להיזהר מפני עריכת תחשיבים מתמטיים מדויקים" ולהעריך את מכלול הנסיבות תוך התרשמות כללית מהצדדים.
כיצד מחשבים את ההכנסה לצורך מזונות?
בית המשפט העליון קבע בבע"מ 3432/09 כי ההסתכלות רחבה ואינה מצטמצמת למשכורת בלבד — אלא לסך כל המקורות הכלכליים, כולל נכסים, חסכונות ואף פוטנציאל ההשתכרות. בנוסף יש לבחון הכנסה פנויה לאחר ניכוי התחייבויות קבועות וסבירות.
מהי ההבחנה בין הוצאות תלויות שהות לשאינן תלויות שהות?
הוצאות תלויות שהות הן הוצאות הדרושות לקיום היומיומי של הקטין אצל כל אחד מהוריו. הוצאות שאינן תלויות שהות הן הוצאות שאינן נוגעות לקיום היומיומי ואינן תלויות בזמני שהות, כגון ביגוד והנעלה. כל אחת מהן מחולקת בצורה שונה בין ההורים.
כיצד מחשבים את רכיב המדור כשהקטינים שוהים בשני בתים?
הפסיקה קבעה שאין לגזור את חיוב המדור מהוצאות המדור בפועל של כל הורה, אלא יש להעריך עלות מדור סביר עבור הקטינים ולחלקה בין ההורים בהתאם ליחס זמני השהות וליחס ההשתכרות ביניהם. הוצאות אחזקת המדור נכללות בסכום המזונות ואינן מחושבות כתוספת.
האם שהות בשני בתים מגדילה את צרכי הקטין?
כן. הפסיקה קבעה שוני בהיקף העלויות בין קטין המתגורר בבית אחד לבין קטין החולק זמנים משמעותיים בשני בתים, באופן שמגדיל את העלויות. בנסיבות של שהות שווה, נקבעו בפסיקה סכומי צרכים של 2,250–2,600 ₪ ויותר לחודש לקטין.
📍 עורך דין לענייני גירושין —
נתניה
·
כפר סבא
·
רעננה
·
הרצליה
🛑 הודעה חשובה — כל העושה שימוש בתכנים המוצגים בעמוד זה עושה כן על דעתו ועל אחריותו הבלעדית. יתכנו שגיאות, השמטות, ניסוחים חלקיים או ציטוטים שאינם משקפים במלואם את לשון פסק הדין המקורי או מהווה פרשנות של עו"ד אופיר יצחקי. אין להסתמך על עמוד זה כתחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה ייחודי בנסיבותיו. עו"ד אופיר יצחקי לא יישא בכל אחריות — ישירה, עקיפה, נלווית או תוצאתית — כלפי כל גורם שיסתמך על תכנים אלה.